שמירה והגנה על בטיחות עובדים במקום העבודה משרתת הן את האינטרס של העובדים והן את האינטרס של המעביד. האינטרס של העובדים בהגנה על בטיחותם הוא ברור, והוא מתקשר עם זכויות חוקתיות של העובד כמו הזכות לבריאות והזכות לחיים[1]. אולם גם למעביד יש אינטרס בשמירה על הבטיחות של עובדיו, משום שהוא מעוניין להפחית את מספר ימי המחלה והימים שבהם העובדים לא יוכלו להגיע לעבודה בעקבות תאונות בעבודה[2], וכמובן שתאונות עבודה עלולות לחשוף את המעביד לתביעות אזרחיות ואפילו להליכים פליליים. בעבודה אבחן האם דיני הבטיחות בעבודה מעניקים הגנה לעובדי קבלן ולעובדים במתכונות העסקה חדשניות בדומה להגנה שהם מעניקים לעובדים הרגילים. אטען כי אין השוואה שכזאת כיום, ועובדי קבלן ועובדים במתכונות העסקה חדשניות מצויים בנחיתות ביחס לעובדים רגילים בקשר למידת ההגנה שמעניקים להם דיני הבטיחות בעבודה. העבודה תחולק לארבעה פרקים. בשלושת הפרקים הראשונים אדון בשלושה היבטים שונים של דיני הבטיחות בעבודה: הפרק הראשון בהיבט הפלילי, הפרק השני בהיבט הנזיקי, והפרק השלישי בהיבט החוזי. בפרק הרביעי אדון במסקנה העולה מהדיון בפרקים הקודמים, לפיה דיני הבטיחות בעבודה אינם מעניקים לעובדים במתכונות העסקה חדשניות את אותה הגנה שהם מעניקים לעובדים רגילים, ואציע לתקן את הדבר בחקיקה.
מבוא
ההיבט הפלילי
ההיבט הנזיקי
ההיבט החוזי
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
