במגילת העצמאות הכריזה על עצמה מדינת ישראל, כמדינת רווחה המבטיחה זכויות חברתיות בסיסיות לאזרחיה במטרה להבטיח קיום מינימלי בכבוד ע"י מתן שירותים בסיסיים כגון: חינוך, בריאות, תעסוקה ועוד. בעולם העבודה זכות בסיסית מוגדרת כזכות לעבודה ולתנאי עבודה נאותים, לרבות הזכות לשעות עבודה מוגבלות, יום מנוחה שבועי, פנסיה, ימי חופשה ומחלה, תנאים לעובדות בהיריון ולאחר לידה וכו'. דיני העבודה בישראל מעוגנים ע"י חוקים רבים הכוללים, בין היתר, חוקי מגן למיניהם, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמי עבודה, נוהג ופסיקה. חוק שעות עבודה ומנוחה[1] (להלן: "חוק המנוחה" או "החוק") הינו חוק מגן מרכזי המגביל את כמות שעות העבודה, קובע את זכות העובד למנוחה שבועית וכן מהו השכר בעד עבודת העובד בשעות נוספות. עם זאת, החל משנות ה-70 חלו תמורות בשוק העבודה אשר הפכו לנפוצות בשנות ה-80. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכמה תחומים: ראשית, הגמשת הכלכלה העולמית ה-"גלובאלית" אשר גרמה להגמשת שוק העבודה וליצירת דגם העסקה חדש. שנית, התפתחות הטכנולוגיה תרמה את שלה באפשרה עבודה מהבית ללא קשר למקום המעסיק. כתוצאה מכך, לדעת רבים, החוק שנחקק בשנת 1951 ותאם מודל שוק מסורתי המבוסס על המשכיות, קביעות וציפייה ליחסי עבודה מתמשכים, אינו מתאים עוד לשוק העבודה המודרני המאופיין בהסדרי תעסוקה קצרי מועד ומודולריים, ארעיים וחלקיים המתנהלים לעיתים קרובות מחוץ לכותלי הארגון.
1. מבוא
2. מטרות והצדקות להגבלת שעות העבודה
2.1 זכויות חברתיות בישראל
2.2 מטרות והצדקות לחוק
1.1 העבודה מהבית המצב הקיים כיום.
3. חוק שעות עבודה ומנוחה – הוראות מרכזיות
3.1 החריגים לחוק
3.2 אפשרות פיקוח
3.3 תפקידי הנהלה או משרות אמון
3.4 תיקון 24 (סעיף 26ב') לחוק הגנת השכר
4. העידן המודרני והגלובלי והשלכותיו על שוק העבודה בישראל
5.1 עבודה מעבר לשעות העבודה
5.2 מצב העבודה הגמישה בישראל
6. יישום החוק בפועל והתאמתו לשוק העבודה המודרני בישראל
6.1 יחס ארגון העבודה העולמי ומדינות העולם
6.2 חקיקה מקבילה (צרפתית)
6.3 המצב במדינת ישראל
6.3.1 עבודה גמישה
6.4 פסיקת בתי הדין לעבודה בעניין העבודה מהבית ועבודה בשעות גמישות
6.4.1 יחס בתי הדין לעבודה שאינה בחצרי המעסיק
6.4.2 ביצוע עבודה מעבר לשעות העבודה
6.4.3 משרת הנהלה
6.4.4 ספרות
6.4.5 הצעת חוק הסדרי עבודה גמישים
6.4.6 תיקון מס' 14 לחוק שעות עבודה ומנוחה
7. סיכום ומסקנות
7.1 סיכום
7.2 מסקנות
8. ביבליוגרפיה