החזקת הנשק - בפסק דין הוכשטט[1] ובפס"ד חרבוש[2] נקבע כי עבירת ההחזקה לפי סעיף 34כד לחוק העונשין היא עבירה שיכולה להתקיים בהחזקה פיזית ויכולה להתקיים בהחזקה קונסטרוקטיבית. החזקה פיזית היא כאשר הנאשם מחזיק פיזית את הדבר, ובמקרה זה את הנשק. החזקה קונסטרוקטיבית היא בעצם החזקה באמצעות אחר, והיא מתייחסת למקרים שבהם הנאשם לא מחזיק בעצמו את הדבר והדבר מוחזק באמצעות אחר כאשר בנסיבות הקיימות יש לראות בהחזקתו של האחר כהחזקתו של הנאשם מאחר והם פועלים בצוותא לשם מטרה מסוימת. נסיבות אלה מתקיימות כאשר יש ידיעה והסכמה של מי שאינו מחזיק כלפי ההחזקה של מי שמחזיק, ודרישת הידיעה וההסכמה קיימות בסעיף 34כד לחוק העונשין. אולם בפסק דין הוכשטט בית המשפט הוסיף שלא די בידיעה על כך שהאחר מחזיק בדבר ובאי התנגדות לכך, אלא נדרש שיתוף פעולה שבא לידי ביטוי בהידברות מוקדמת או עסק משותף במסגרתו נעשית ההחזקה[3]. אלישע פה לא פועל ביחד עם דקלה בקשר לנשק, ולא הייתה הידברות מוקדמת, תכנון או עסק משותף ביחס לנשק, ולכן לא מדובר על החזקה קונסטרוקטיבית. לגבי החזקה פיזית יש שני מבחנים. מבחן אחד בוחן האם למחזיק יש את השליטה בדבר ואת היכולת לבצע בו פעולות הנובעות באופן טבעי מהשליטה שלו בדבר[4]. המבחן השני הוא מבחן הבלעדיות[5] והוא בוחן האם השליטה בדבר קיימת רק לנאשם או גם לאחרים. אם השליטה קיימת גם לאחרים, ולא רק לנאשם, אז לא מתקיימת החזקה פיזית. המבחן הראשון מתקיים אצל אלישע לגבי הנשק, כי יש לו שליטה לגבי הנשק שנמצא בבית שלו.
