חוק העונשין כולל בתוכו את עבירות ההמתה הידועות כרצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות. החוק מגדיר מהם היסודות המרכיבים את כל אחת מן העבירות, אשר באמצעות הוכחתן נוכל להרשיע את הנאשם.
במרוצת השנים מאז חקיקתו של החוק בשנת 1977, נעשו ניסיונות להכניס שינויים בחוק העונשין בכלל, ובעבירות ההמתה בפרט. הקריאה לבצע שינויים בעבירות ההמתה כפי שהן מופיעות בחוק כיום, נובעת מהקו הדק המפריד בין עבירת הרצח לעבירת ההריגה. הפרדה זו נעשית על בסיס היסוד הנפשי המרכיב את העבירה, ובמקרים רבים חשה משפחת קרבן העבירה כי לא נעשה עמה צדק, וכי רוצחים שפלים אינם מורשעים ברצח בשל חוסר היכולת להוכיח את היסוד הנפשי הנסתר מן העין.
מרכיב נוסף הבולט בהיעדרו בעבירות ההמתה, הינו המניע שעמד לעיני מבצע עבירת ההמתה. החוק בנוסחו כיום איננו מבדיל בין מי שהמניע למעשה ההמתה שלו הינו אידיאולוגי, גזעני או בצע כסף. בכל מקרה ייבחן המעשי באופן מבודד מהרקע שהוביל לו, על פי יסודות העבירה המופיעים בחוק.
חרף עמדת המלומדים, ואף עמדת בתי המשפט, אשר באה לידי ביטוי בדיוני הארכות מעצר, עד כה טרם ניתן כלל משקל למניע שהוביל את מבצע ההמתה. בהצעת החוק שהוגשה על ידי הוועדה לבחינת עבירות ההמתה בראשותו של פרופ' קרמניצר, ניתן משקל למניעי העבירה, והוצע כי רצח שבוצע מתוך מניעים חמורים במיוחד, יקודם לראש מדרג עבירות ההמתה והעונש בגינה יהיה מאסר עולם חובה.
במאמר זה נבחן את ההצדקות לתת משקל למניעי העבירה, ובפרט למניעים גזעניים ו/או אידיאולוגיים, בשלבים שונים של המשפט הפלילי, ונבדוק האם קיימת הצדקה למתן משקל למניע בשלב קביעת מדרג העבירות. נעמוד על הקשיים שבהגדרת המדרג, ונבחן את החלופות.
הקדמה
המניע בעבירות המתה
המניע בחוק העונשין
מהי גזענות
ההצדקות להחמרה בעבירות שבוצעו ממניעים גזעניים
שינויים בחוק העונשין
ועדת קרמניצר – מתן משקל למניע
ה"פניקה המוסרית" כשיקול פסול לחומרה אותה יש לייחס למניע
השינוי המוצע
מניע אידיאולוגי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
