שאלה 1
לוי יטען כי בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") – עסקאות נוגדות – התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר בעסקה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב – זכותו של השני עדיפה. לוי יטען כי אהרן לא רשם את העסקה לטובתו, ומנגד, הוא עצמו רכש מדוד בתו"ל, שילם את מלוא התמורה, והעסקה נרשמה בטאבו לטובתו בעודו בתו"ל. סעיף 9 רלבנטי גם למכירת זכות שהיא חכירה לדורות, שכן הגדרת ה"עסקה", בסעיף 6 לחוק המקרקעין, היא הקניית בעלות או זכות אחרת במקרקעין.
שאלה 2
לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל המקרקעין או בעל זכות בהם התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, ירשום הרשם על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות הערה על כך. היסודות של סעיף 126: 1. בעל זכות קניינית במקרקעין מרשימת הזכויות. 2. התחייבות בכתב. 3. העסקה היא באותם מקרקעין. 4. תוכן ההערה – התחייבות לביצוע עסקה או להימנע מביצוע עסקה. 5. אופן הרישום – לבקשת החייב/זכאי, ויש להראות מסמך על ההתחייבות. לפי תקנה 21 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, רישום הערת אזהרה יהיה על פי בקשה חתומה על ידי המתחייב או הזכאי המאומתת בידי עו"ד או רשם.
