בעבודה זו אבחן מה קורה במצב דברים בו מתגלה כי המוכר לא הצהיר על חריגת הבנייה והקונה לא בדק ברשויות ולא גילה על החריגות. בתוך כך, אבחן מהי חובת הגילוי ביחסיים חוזיים במיקוד לחובת הגילוי עפ"י חוק המכר, תשכ"ח-1968[1] (להלן: "חוק המכר"). בחלקה הראשון של העבודה, ארחיב בנושא חובת תום הלב וחובת הגילוי הנגזרת ממנה, אסקור מהן המאפיינים של חובה זו והשיקולים העקרוניים בגינה. בחלקה השני של העבודה, ארחיב בנוגע ליחסים החוזיים במכירת דירות יד 2 ויחסי הגילוי בין המוכר לקונה בשלב הטרום חוזי בהקשר של חריגות בנייה ואבצע משפט משווה.
בחרתי בנושא זה לעבודת המחקר שלי משום שתחום החוזים והעסקאות הוא התחום אליו אני נמשך ובו אני מעוניין בעתיד הקרוב להתמחות ולהתמקצע. ולכן אני סבור שעשיית העבודה בנושא הזה של חובת הגילוי ביחסים חוזיים עפ"י חוק המכר (נושא מרכזי ומהותי) עשויה לתרום לי רבות הן בפן המקצועי והן בפן האישי.
חובת הגילוי, החוזה מהווה סוג של מכשיר מסחרי הפועל להעצמת התועלות הפרטיות של הצדדים לו. העצמת התועלת הפרטית של כל אחד מהצדדים המתקשרים בחוזה צפויה לתרום להקסמת התועלת החברתית המשותפת והכללית. בכך בעצם מושג היעד של יעילות כלכלית.
כמו כן, ההנחה הבסיסית הינה כי כל אחד מהצדדים לחוזה עתיד לשפר את מצבו ביחס למצבו לפני כריתת החוזה (התמורה שיקבל כל אחד מהצדדים מהחוזה תעלה על העלות שהוא משקיע בחוזה).
מבוא
חובת תום הלב וחובת הגילוי
שיקולים ועקרונות בעד ונגד חובת הגילוי
השיקולים בעד חובת הגילוי
השיקולים נגד חובת הגילוי
חובת הגילוי בין מוכר לקונה בעסקאות מקרקעין יד שנייה, בכל הקשור לחריגות בנייה
משפט משווה
במשפט האנגלי והאמריקאי
במשפט הגרמני והצרפתי
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
