בשנים האחרונות אומצו בחקיקת משנה הקלות שונות לתאגידים ציבוריים קטנים, כהגדרתם על ידי מחוקק המשנה, בקשר לחובת הדיווח של תאגידים אלו. הקלות אלו נבעו מהרצון להקל על פעילותם של התאגידים הקטנים ולחסוך מהם חלק מהמשאבים הנדרשים לשם הגשת הדיווחים השוטפים והביקורת הפנימית הנובעת מהם. הקלות אלו לא נקבעו כהוראות חובה אלא כהקלות שברשות, והתאגיד הקטן יכול לבחור בעצמו האם לאמץ את המשטר הדיווחי המקל או להמשיך בשיטת הדיווח המסורתית שבה הורגל.
חלק מהקלות אלו נכנסו לתוקף רק בשנה האחרונה, ונראה כי טרם ניתן לעמוד על ההשלכות של ההקלות על התאגידים הקטנים מבחינה משפטית, שכן אלו טרם הובאו לפתחו של בית המשפט. מעיון בפסקי הדין העוסקים בחובת הדיווח של התאגידים, ניכר כי סוגיית ההקלות לתאגידים קטנים טרם נדונה על ידי בית המשפט, ולכל הפחות על ידי בית המשפט העליון.
מצב זה עלול ליצור התלבטויות אצל התאגידים הקטנים בעת קבלת החלטה בקשר לאימוץ ההקלות. השיקולים העשויים לעמוד בפני מקבלי ההחלטות בתאגיד בקשר לאימוץ ההקלות הינם מגוונים ונוגעים לתחומים רבים. בעבודה זו אבקש לעמוד על השיקול המשפטי הנוגע למעמדה והיקפה של חובת הגילוי של תאגידים בכלל, המשליכה על היקפה של חובת הדיווח של התאגידים הקטנים בפרט.
במסגרת העבודה אציג את הבעייתיות הכרוכה בהגדרתה של חובת הגילוי. לבעייתיות זאת פנים רבות, והיא באה לידי ביטוי הן במהות המידע שצריך להימסר על ידי התאגיד במסגרת חובת הגילוי, והן לגבי היקף ההתערבות של הרשות הרגולטורית בתוכנו המהותי של המידע שדווח על ידי התאגיד.
מבוא
ההקלות לתאגיד קטן
ההקלות משנת 2014
ההקלות משנת 2017
היקפה של חובת הגילוי
חובת גילוי רחבה – שיקולים בעד ונגד
מהות הדיווח
גילוי או התערבות
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
