אחד הנושאים החשובים בהם עוסקים דיני החברות המודרניים הוא מבנה התאגיד ותפקוד דרגים ונושאי המשרה שבו, זאת כחלק מתפיסה כוללת של "ממשל תאגידי". מששל תאגידי הוא מונח שמתייחס לעקרונות ולכללים שמגדירים כיצד ראוי שתאגיד יתנהל בהיבטים שונים של פיקוח ובקרה. במובן הפשוט ממשל תאגידי מגדיר את אופן השליטה בתאגיד ואת מנגנוני האחריות של העומדים בראשו.
כפי שמסביר פרופ' יוסף גרוס בספרו "חוק החברות"[1], הנושא המרכזי בכל דיוני הרפורמה של דיני החברות בעולם בעשורים האחרונים מתמקד בשאלת השלטון והממשל בחברה (Corporate Governance). דיני החברות המודרניים מפנים את מרכז הכובד לשאלות אלה בבחינה מחודשת של זרועות הממשל השונות בתוך החברה מחד גיסא (דירקטורים, בעלי מניות, הנהלה) ובבחינת תפקודם של אלה במסגרת הקהילה שבה הם פעולים מאידך גיסה.[2]
כפי שמסביר פרופ' גרוס, בהיותה של החברה גוף שהוקם מכוח הדין, הדין הוא זה שקובע את סמכויותיה ומקנה את כוחותיה. הפעלת כוחותיה וסמכויותיה של החברה מתבצעת על ידי אורגנים של החברה – בדרך כלל האסיפה הכללית והדירקטוריון. סעיף 46 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 [3](להלן: "חוק החברות"), מוסיף כאורגנים גם את "המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון רואים את פעולתו בענין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין"[4].
1. מבוא
2. שיח בנושא כפל כהונה בתאגיד
3. המצב המשפטי בישראל
4. כפל כהונות בראי ממשל תאגידי ראוי
5. סיכום
