היקף המודעות למושג "רשלנות רפואית", בשנים האחרונות, זוכה למודעות ולהכרה רחבת ידיים בישראל, אשר בין היתר, פתחה את הדלת לתביעות רבות ומרובות בגין כך, וזאת לצד שיעור עורכי הדין הגבוה במדינת ישראל אשר רק תורם לכך .
מערכת הרפואה בישראל, פועלת על פי ארבעה הסדרים חוקיים עיקריים: פקודת בריאות העם, 1940, פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז- 1976, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 וחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 .
במדינת ישראל כל אזרח זכאי לקבל טיפול רפואי, כאשר זכות זו מקורה בחוק הישראלי. על מנת שאותו אזרח אכן יקבל בפועל את אותו טיפול רפואי לו זכאי, על אותו אזרח מוטלת האחריות להשתייך לאחת מארבע קופות החולים המוכרות והקיימות בישראל, כאשר אותו אזרח מבוטח ישא בתשלום חודשי סמלי לאותה קופת החולים, ואילו קופת החולים, תישא בשאר עלויות הטיפולים. כמו-כן, על כל תושב מבוטח, לשאת בתשלום מס ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי .
אנשי הרופאה בישראל וכן כל המוסדות ובתי החולים אשר נותנים שירותי רפואה, מבוטחים בביטוח מקצועי, אשר מטרתו להקנות הגנה משפטית לאותם עובדים ומוסדות מפני תביעות אזרחיות . לעניות דעתם של אנשי הרופאה, ישנן התמחויות מסוימות בעולם הרפואה, אשר הסיכון בהם להתרשל, גבוה יותר מאשר בהתמחויות אחרות. כך למשל, בתחום הכירורגיה או הילודה, בהם התערבותו של הרופא יותר מורגשת מאשר בתחומים אחרים. זאת ועוד, ישנם תחומי רפואה בהם הסיכוי לחלות במחלות במהלך הטיפול בהם הינו גבוה מאוד, ודווקא סיכוי ההחלמה מהם הינם נמוכים מאוד, מה ששם את אותו רופא גם כן בסיכון גבוה יותר להתרשל .
העבודה כוללת:
מבוא
רשלנות רפואית- מהי?
רשלנות רפואית בהריון ולידה
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה
