נושא עבודת מחקר זו היא מעמדו של הדייר הסרבן בכל הנוגע לפרויקט תמ"א 38.
שאלת מחקר היא: כיצד באה לידי ביטוי בתמ"א 38 סוגיית הדייר הסרבן וכיצד מאזנת הפסיקה בין זכות הקניין של הדייר אל מול הצורך הציבורי?
בפרק הראשון לעבודת מחקר זו, אבחן את התפתחות החקיקה בכל הנוגע לפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית: פינוי בינוי (בה מפנים את כלל הדיירים לתקופת הבנייה ומחזירים אותם לדירות חדשות בבניינים חדשים – ארחיב על כך בפרק), תמ"א 38 חיזוק מבנים בשני מסלולים – במסלול הראשון המבנה המסוכן יהרס ובמקומו ייבנה מבנה חדש ומסלול שני בו מחזקים את המבנה ומוסיפים דירות על הקיים.
בפרק השני לעבודת מחקר זו, אבחן את מדיניות פינוי בינוי- דין מצוי מול רצוי. בפרק זה אסקור בהרחבה את הזכות לקניין של אזרחים המחזיקים דירות בבעלותם אל מול מדיניות הפינוי בינוי והתחדשות העירונית הרווחת במדינת ישראל והיתרונות הטמונים בה.
בפרק השלישי לעבודת מחקר זו אעסוק בהרחבה בעניין הדייר הסרבן. בפרק זה נגדיר מיהו הדייר הסרבן, אבחן את חוק " הדייר הסורר", נגדיר מהו סירוב סביר ואימתי ייחשב סירוב כלא סביר. עוד אבחן את מקרה הבוחן יוצא דופן הנוגע לשכונת הארגזים בת"א (אולי פרויקט פינוי בינוי המורכב ביותר בתולדות מדינת ישראל). בנוסף, אבחן מתי הופך דייר סרבן לדייר סחטן ומה מדיניות בית המשפט בכל הנוגע לסחטנים.
בפרק הרביעי אעסוק בהתחדשות עירונית בראי המשפט המשווה.
והפרק החמישי הוא פרק סיכום ומסקנות.
מבוא
1. תמ"א 38 - סקירה על התפתחות החקיקה לחיזוק מבנים
2. מדיניות פינוי בינוי – דין מצוי מול דין רצוי
2.1 זכות הקניין
2.2. מדיניות פינוי בינוי והתועלת החברתית שניתן להפיק ממנה
2.3. ומה בין זכות הקניין למדיניות הנדרשת בפינוי בינוי
3. הדייר הסרבן – קווים לדמותו
3.1 חוק הדייר הסורר
3.2 מיהו הדייר הסרבן ומתי סירוב ייחשב לסביר
3.3 שכונת הארגזים – פרויקט הפינוי בינוי המורכב בתולדות המדינה
3.4 הדייר הסחטן
4. משפט משווה
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
