חלק א- קייס:
סעיף א: האם חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה), התשע"ז-2017 (להלן: "החוק") בא לבטל חוק-יסוד או לפגוע בו? החוק אינו מבטל חוקי יסוד, אך בהחלט פוגע, מצמצם ואף מגביל מספר זכויות יסוד אשר מעוגנות בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו[1] ובחוק-יסוד חופש העיסוק.[2]
האם חל שימור הדינים החוק: פסקת שימור הדינים בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו תקפה לחוקים שנחקקו עד לחקיקתו בשנת 1992.[3] מאחר והחוק בוצע בשנת 2017, לא ייהנה החוק משימור דינים, לכן החוק כפוף לביקורת שיפוטית.[4]
זיהוי הזכויות שנפגעו:
מצד אחד, גסטון ולפו, בעלים של דירה כמגודר בסעיף 4(א) וחברת ניהול נכסים (להלן: "העותרים") יוכלו לטעון כי נפגעה להם הזכות לשוויון אשר היא זכות בלתי מנויה, אשר היבטים שלה הוכרו כזכות חוקתית במסגרת מודל הביניים שקבע הנשיא ברק בפרשת חוק טל אשר הייתה בפסק דין התנועה לאיכות השלטון[5] במסגרת הזכות לכבוד שמנויה בסעיף 4 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[6]. הם יטענו כי החוק לא שוויוני משום שבסעיף 4 מפורטים מקרים בהם החוק לא יחול. מנגד, המדינה תטען כי יש לה הזכות לקבוע על מי חוק זה יחול וכי על מנת השוק השכירות לא יהיה במצוקה תנאים אילו הכרחיים.
בנוסף, יטענו כי נפגעה הזכות לפרטיות- אשר מעוגנת בסעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו,[7] משום שהפרטים המצוינים בסעיף 1א לחוק יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשם, ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבינוי.
