בעבודה אבחן האם ראוי לקבוע את עיקרון ההעדפה המתקנת לגבי נשים בבחירות לכנסת, באמצעות קביעת מכסות מינימום לייצוג נשים במפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת. בחינה זו אעשה לאור השיקולים השונים בעד ונגד עיקרון ההעדפה המתקנת בכלל, וקביעת מכסות מינימום בפרט. כפי שיובהר, קביעת מכסות מינימום היא הביטוי הדרסטי והקיצוני ביותר של עיקרון ההעדפה המתקנת, וישנה תמימות דעים כי יש לצמצם, ואף לבטל לחלוטין, את השימוש באופן ביטוי זה, ויש לעשות שימוש בביטויים מרוככים יותר של עיקרון ההעדפה המתקנת, כמו הזכות לייצוג הולם או הקצאת משאבים. אבחן האם הטענות כנגד קביעת מכסות מינימום רלוונטיות גם לגבי ייצוג נשים במפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת, ואציג את עמדתי האישית.
התפתחותו של עיקרון ההעדפה המתקנת
עיקרון ההעדפה המתקנת משמעותו כי לעיתים ניתן לתת עדיפות ויחס שונה, ומיטיב, לחברי קבוצה מופלה. המשמעות המעשית היא, כי חברי הקבוצה המופלה, עליהם חל עיקרון ההעדפה המתקנת, זוכים ליחס עדיף ביחס לשאר. עיקרון ההעדפה המתקנת נובע מתוך תפיסה לפיה ישנן קבוצות הסובלות מהפליה מתמשכת, במשך שנים, ועל מנת להשיג שוויון תוצאתי לגביהן לא ניתן להסתפק בשוויון פורמאלי ובמתן הזדמנות שווה, אלא יש לנקוט בצעדים מתערבים, ולהעניק לאותה קבוצה עדיפות כדי שעדיפות זאת תביא את חברי הקבוצה המופלה לאותו מקום שבו נמצאים כל השאר.
מבוא
התפתחותו של עיקרון ההעדפה המתקנת
יישום של עיקרון ההעדפה המתקנת כלפי נשים בחקיקה
תחולה רחבה או מצומצמת
עיקרון ההעדפה המתקנת לנשים בבחירות לכנסת
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
