בימים אלה, בטרם הכניסה מערכת הבחירות את מדינת ישראל לסבבים אינסופיים, ניצבת מלחמה של ממש בין מערכת המשפט לבין נבחרי הציבור האמונים על הנהגת המדינה. מלחמה זו, שהחלה בהצהרותיה של שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, ובאף בצעדים פרקטיים שביצעה (כגון מינוי שופטים שמרניים התואמים את תפיסתה ואת עקרון הפרדת הרשויות) נמצאת באיבה.
במסגרת עבודת מחקר זו אבחן את מערך הכוחות בין שני הניצים: מן הצד האחד של הזירה ניצבת הרשות המחוקקת אשר הוסמכה על ידי הציבור להנהיג אותה ומן הצד השני ניצבת מערכת המשפט. במסגרת עבודה זו אבחן האם אכן נשמרה הפרדת הרשויות שבמסגרתה כל צד אמון על חלקו בשמירה של משטר דמוקרטי או שמא התחוללה מהפכה שמחייבת ריסון של הביקורת השיפוטית שמופעלת חדשות לבקרים על עבודתם של נבחרי הציבור.
לשם כך אעמוד על התהליך שעברה מדינת ישראל, החל מיום הקמתה ועד יום זה.
במסגרת הפרק הראשון לעבודה זו אבחן את השאלה המהותית, זו שהובילה למעשה למהפכה החוקתית שהקנתה לבית המשפט את היכולת להטיל ביקורת שיפוטית נוקבת על עבודתם של נבחרי הציבור ולהביא לפסילת חוקים שאינם תואמים את העקרונות שעליהם נבנתה מדינת ישראל. במסגרת פרק אבחן האם ישנה חוקה למדינת ישראל, מה היה מעמדו של חוק היסוד הראשון שנחקק אי שם בשנות ה-50 ואת פסקי הדין שהיוו הניצנים לתחילת ההפיכה.
מבוא
1. האם למדינת ישראל יש חוקה?
1.1 מהי חוקה?
1.2 המעמד המשפטי של החוקה
1.3 המהלך החוקתי בקליפת אגוז
1.4 חוק יסוד הכנסת ובג"ץ ברגמן
1.5 פרשת לאו"ר נגד הכנסת
2. המהפכה החוקתית
2.1 פרשת בנק המזרחי
2.2 שלושת הסוגיות העיקריות בפרשת בנק במזרחי
2.3 סיכום ההלכות של מזרחי
3. שלבי הבחינה החוקתית לאחר המהפיכה החוקתית
3.1 האם הפגיעה היא כדין? מבחני פסקת ההגבלה
4.2 פסקת ההתגברות שבחוק חופש העיסוק
4.2.1 תנאי פסקת ההתגברות
4.3 התעצמות הביקורת השיפוטית ופסילת חוקים הנוגדים את מבחני פסקת ההגבלה
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
