"הערך של "אל תשליכני לעת זקנה" אשר מקורו בתהילים פרק עא, הוא ביטוי לתפיסה הטבועה עמוק בתרבות החברתית שלנו. הפליה של אדם מחמת גילו המבוגר – להבדיל מסוגים אחרים של הפליה על בסיס גיל – מהווה פגיעה קשה בכבודו של העובד המבוגר. אינני סבור כי פגיעה זו מקוממת פחות מפגיעות אחרות אשר בית המשפט העליון רואה בהם, כעניין שבשגרה, סתירה לתקנת הציבור[1]."
בעבודת מחקר זו אבחן גם את המערך החוקים במדינת ישראל שנועד להסדיר את תחום הפרישה מעבודה ובעיקר את חוק גיל פרישה אשר קובע גיל פרישה אחיד. אבחן את חוקתיות החוק, את האינטרסים העולים משוק העבודה האם יש לפרוש בגיל אחיד או לא ואסקור את התנגשות האינטרסים תחת בחינה מדוקדקת של פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט השונים.
מטרת עבודת מחקר זו היא לבחון האם הטלת חובה בחוק לפרוש בגיל אחיד הוא חוקתי ואינו מהווה הפליה פסולה. כמו כן, אבחן האם מנגנון הפרישה הקבוע בחוק הוא מנגנון נכון וכדאי( לנוכח הפגיעה בזכויות אדם) ואין מנגנון אחר עדיף.
[1] דנג"ץ 4191/97 רקנט נ' אל על, פ"ד נד(5) 330
מבוא
רקע כללי
המצב החוקי כיום בישראל
הצגת האינטרסים של הצדדים
התמודדות הפסיקה עם התנגשות האינטרסים.
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
