האם ומתי ישנו איסור על הפליה על רקע חזות חיצונית או מראה חיצוני

מבוא

בעבודה אבקש לבחון האם ומתי ישנו איסור על הפליה על רקע חזות חיצונית או מראה חיצוני. לכאורה, מדובר במקרה מובהק שבו חל האיסור על הפליה, שכן מדובר  על הבחנה מטעמים לא ענייניים. אולם כפי שאראה להלן, ישנם מקרים בהם נקבע כי ההבחנה על רקע מראה חיצוני או חזות חיצונית איננה נחשבת להפליה אסורה והיא לגיטימית. כך למשל נקבע בקשר לדרישה של המעביד מעובדיו כי יקפידו על הופעה ייצוגית, על קוד לבוש, וכדומה. בעבודה אבחן היכן עובר קו הגבול בין הבחנה על רקע מראה חיצוני שהיא אסורה לבין הבחנה על רקע מראה חיצוני שהיא מותרת, והאם המבחן שנקבע בפסיקה בהקשר זה – מבחן המידתיות – מספק, או שיש להתאימו לעקרונות שנקבעו לגבי איסור ההפליה.

איסורי ההפליה

את ההפליה על רקע חזות חיצונית, שבה אדון להלן, יש לבחון על רקע איסורי ההפליה הקבועים כיום בחקיקה.

אחד החוקים האוסרים על הפליה, הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה[1], המתמקד ביחסי העבודה. חוק זה קובע בסעיף 2(א):

"לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986

מבוא

איסורי ההפליה

מהות איסור ההפליה

הפליה על רקע חזות חיצונית

טיעונים נגד מבחן המידתיות

סיכום

רשימה ביבליוגרפית