עבודה זו דנה בחוק להטרדה מינית, במטרה לברר את היקפו ותכליתו, ובניסיון לברר האם פרשנות ביהמ"ש לחוק עלולה לפגום בצדק. החוק למניעת הטרדה מינית עוסק בכל רבדי החיים, ואולם בעבודה זו אתרכז בבירור אופייה של ההטרדה המינית, כאשר קיימים יחסי מרות בין המתלוננת לנילון. בפרק הראשון של העבודה אדון במטרה שהייתה לנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את החוק, לרבות היקף העניינים שהתכוון המחוקק להסדיר בחוק. לאחר מכן אברר כיצד פרשה הפסיקה את המושג "יחסי מרות", ואת המושג "ניצול מרות" . בנוסף אברר את מהותה של ההתנכלות עפ"י פרשנות הפסיקה. לאחר שאברר בפרקים הקודמים את הדרך בה פורשה ההטרדה המינית על רכיביה ע"י ביהמ"ש, אבדוק האם קיים חשש שביישום הפרשנות של ביהמ"ש, כמתואר בפרקים הקודמים, על מקרים קונקרטיים, עלול הצדק להיפגע
החוק למניעת הטרדה מינית [1] נחקק ב – 1998. טרם חקיקתו עוגן האיסור על הטרדה מינית בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה [2]. קיים שוני בהתייחסות של שני חוקים אלה לעניין ההטרדה המינית. חוק שוויון ההזדמנויות הגביל את איסור ההטרדה המינית לתחום היחסים של עובד ומעביד. לעומת זאת סעיף 4 לחוק מרחיב את האיסור ומחיל אותו על כל תחומי החיים. כמו כן, חוק שוויון הזדמנויות אינו מגדיר מהי הטרדה מינית. לעומת זאת, סע' 3א לחוק כולל רשימה ספציפית ומפורטת של מגוון מעשים מיניים, אשר חלקם מהווים אף עבירה פלילית, וכן התייחסויות מילוליות שונות בעלות תוכן מיני. בנוסף חוק שוויון ההזדמנויות לא אסר על ההטרדה המינית עצמה, אלא, אסר על התנכלות לעובד או לעובדת, אשר באה בעקבות התנגדותם למעשה או להצעה מינית.
מבוא
מטרת החוק
ההבדל בין החוק להטרדה מינית לבין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
מטרות החוק
מהי התנהגות המהווה הטרדה מינית
יחסי מרות
השפעת יחסי המרות על הסכמת המוטרד
מהם "יחסי מרות"
ניצול יחסי מרות
יחסי מרות ושיתוף פעולה
התנכלות
פרשנות בימ"ש - האם עלולה לפגום בצדק
סיכום
