חוק שכר שווה נועד על מנת להתמודד עם פערי שכר מגדריים בשוק העבודה. חוק שכר שווה איננו החוק היחיד העוסק בפערים ביחסי העבודה, והחוק המרכזי בנושא הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שהוא רחב בהרבה מחוק שכר שווה, הוא חל על כל צורות האפליה, לא רק המגדרית, והוא חל על כל היבטי יחסי העבודה ולא רק בשכר. בעבודה אדון בהבדלים העיקריים שבין שני החוקים הללו, ואדון בפרשנות שניתנה לחוק שכר שווה, המקלה עם העובדת התובעת מכוחו ביחס לתביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בכך שחוק שכר שווה דורש מהעובדת רק להוכיח את התוצאה העובדתית של קיומם של פערי שכר ואיננו דורש להוכיח את היסוד הנפשי של המעביד, כפי שדורש חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אבקש לטעון כי למרות שחוק שכר שווה והפרשנות שניתנה לו אמורים להקל על העובדת התובעת מכוחו, בפועל העובדה שהחוק מתמקד במבחן העובדתי יכול לעמוד לרועץ לעובדת בנסיבות מסוימות, למשל כאשר היא לא יכולה להוכיח פערי שכר במבחן הטכני הצר, והיא לא יכולה להראות כי עובד באותה עבודה מקבל שכר גבוה ממנה, אבל היא יכולה להוכיח פערי שכר יחסיים, למשל כאשר היא מוכיחה שעובד בתפקיד זוטר ממנה משתכר כמוה.
מבוא
חוק שכר שווה
ההבדל בין חוק שכר שווה לבין חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
כיצד יש לחשב את פערי השכר
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
