האם השפה יכולה לעצב חשיבה ותפיסה של המציאות???.
מה מקשר בין מילים לרעיונות אותם הן מסמלות?
אין משמעות למילה כשלעצמה. מילה זהו כלי, זהו עיבוד של מידע המגיע מאיברי החישה. מידע זה מהווה נקודת התייחסות רעיונית לעצמים-אובייקטים.
לשפה יש אלמנטים פונטיים, היגוי – צרוף של מילים המושמעות. רעיונות מבוטאים ע"י קבוצות פונטיות. יש שיטות של צירוף ושונות בין קבוצות פונטיות. לכן בכוחו של דיבור לבטא רעיונות – רגשות, גישות, כוונות, תשוקות. מילים זהו אמצעי לתיאור עצמים, וביטוים מתארים רעיונות ומצבים.
הדיבור נועד למטרת תקשורת. השפה מושלמת כאשר מבוטאת בחברה כלשהיא. כל מילה חקוקה במודעות מנטאלית והיסטורית של החברה המשתמשת באותה שפה. שפה זה לא דיבור בלבד, זהו תוצר תרבותי; תפישות המאומצות ע"י החברה כדי לאפשר ביטוי לבודדים. כל מילה זוהי תמונה ורבלית המאוחסנת בפרטים. כללי דקדוק הם אמצעים מופשטים המאפשרים תקשורת רציפה. כאשר אדם חושב משתמש במילה זה מה שמקנה לה משמעות.
לאחר שהתבססה, השפה מאפשרת תקשורת, אז ניתן לכוון ולארגן מחשבות באמצעות סמלים. מילים הן אמצעי תקשורת לא מדויק, כוון שמדובר בתוכן שיצקו למילה. לפני הבנת פרוש המילה, ישנה פרשנות אוטומטית של קבוצת רעשים/אותיות בתור מילים. פרשנות גם תלויה בתהליכים רגשיים-אישיים העוברים בתוך המפרש. אנשים נוטים להסקת מסקנות מוטעות בשעה שמפרשים את הנאמר להם, כוון שיוצקים תוכן עצמאי למילים. לעתים נעשה שימוש מכוון במילים כדי להטעות את המאזינים.
סמלים המועברים בצורה של ביטויים, תמונות, תנועות, צלילים מסוימים – משפיעים על מחשבות המאזין ו/או הצופה ואי לכך על האופן בו תופס את המציאות.
מילים הן אמצעי תקשורת לא מדויק. לכן לעתים נעשה שימוש במילים כדי לקדם מטרות מסוימות, שימוש בשפה כדי לעצב חשיבה ותפיסה של מציאות. זה קורה הרבה בתחומים של שיווק ופוליטיקה וכמובן גם במהלך תקשורת בינאישית יומיומית.
דוגמאות
רכיבים של משמעות מושגית, אותה משמעות אך מטען רגשי שונה: שימוש במילים נרדפות:
נאה – יפהפה-נראה פיצוץ. עומס רגשי עולה.
הקנית קונוטציה שלילית: אדם שנתן מחסה ללוחמי החופש, מול - הסתיר מורדים
אם רוצים להלהיב מישהו, ניתן להשתמש במשמעות ריגושית: כל הכבוד! מעולה!!