ההגנה על חופש הביטוי במעבר מהעידן הפיזי אל העידן הדיגיטלי

שאלה 1

הזכות לפרטיות במישור הבינ"ל אכן התקדמה ממישור סטטי- כשהכוונה למצב קבוע של ההגדרה שלה, למישור מעט דינמי יותר, בהקשר האינטרנטי. הכוונה היא שאם בעבר הזכות הוגדרה (ללא קשר למידע אלקטרוני) כאפשרות להימנע מהתערבות או הפרעה של גורם פרטי או מסחרי לחיי הפרט (גם בהקשר חיי המשפחה); הרי שהיום, בעידן בו המידע אלקטרוני ולא מקומי, כלומר שחיי הפרט בהגדרתם הרחבה אינם תחומים רק למישור הפיזי בו הוא מתקיים אלא גם למישור האלקטרוני – למשל קיומו של מידע נזיל על כל אחד מאיתנו ברחבי האינטרנט, הזכות מתרחבת גם למישור זה. קיומו של יתר מידע ואי-תיחומו גורר בפועל אפשרויות רבות יותר להפרת הזכות לפרטיות, כפי שהפרט תופס אותה. קח למשל ארע במקרה של Gonzalez מספרד בהגישו תלונה כנגד עיתון מסוים שהחזיק בעמוד שפרסם את שמו בהקשר פשיטת רגל כלשהי, שלטענתו הפרסום לא היה אקטואלי לגביו כבר מספר שנים (לאחר שהסוגיה המשפטית נפתרה). התלונה הוגשה כנגד העיתון המפרסם (בו היו דפי האינטרנט) להורדת המידע או עדכונו וכנגד גוגל-ספרד וגוגל העולמית – להוריד את המידע האישי שהופיע בנוגע אליו. ה"דינמיקה" בהחלת הזכות, בין השאר בפסיקת בית הדין האירופאי לזכויות אדם מתבטאת בשינוי הקף הזכות: כך למשל בפסיקה האמריקאית הוחלה ה"פרטיות" לחיי משפחה על אי האפשרות למנוע אמצעי מניעה להריון, אי-אפשרות למנוע הפלות (באיזון מול האינטרס המדיני של בריאות הציבור והולדות הפוטנציאליים) ובאפשרות לפסילת חוקים כנגד נטייה מינית. בפסיקת בית הדין האירופאי הרחבת הזכות התבטאה בקביעה כי שמירת דגימות דנ"א של חשודים לאחר זיכויים אינה חוקית (שכן לקיחת הדגימה היא פגיעה מותרת במסגרת הליך משפטי – שימורה לאחר מכן הוא פגיעה וכאן בעצם מתבטאת ההרחבה – שכן השגת הדנ"א לא נבעה מהתערבות חיצונית בחיי הפרט שבשגרה, אלא באפשרות לפשע), בקביעה שהפצת תמונה מזמן מעצרה של חשודה בעיתונות אינה חוקית (הרחבה דומה – התמונה צולמה בעת מעצר ולא בעת שגרה), בפסיקה כנגד הפצת תמונות שהושגו באמצעות מערכת ה-CCTV (בהנחה שאותו אדם עסק בפעולה שגרתית – המערכת עצמה לקחה תמונתו והפיצה אותה ללא רשותו, עם זאת המערכת עצמה הינה ממוקמת בכל רחבי הממלכה המאוחדת – כך שאין פה התערבות "מיוחדת" בחיי הפרט, אלא במקרה של הפצת תמונות שהושגו כך) ובפסיקה כנגד אי-הענישה במקרה של פרסום המודעה מטעם ילד בן 12 בפינלנד. הדבר מתקשר גם לפרטיות המידע – בפסיקת בית הדין האירופי הגבוה לצדק נכוחים אנו להרחבה (או הדינמיות) בפסיקה הנוגעת לאי-חיוב סינון על ספק שרותי האינטרנט בהקשר זכויות יוצרים (במובן זה שפרטיות המשתתפים מתועדפת על חשבון האינטרס הקנייני של בעלי הזכויות). (375 מלים).

שאלה 2

המשטר המשפטי של ספקי האינטרנט תחת האיחוד האירופי בעניין חופש הביטוי מתבטא מחד גיסא בהחלטה 2000/31 של הפרלמנט האירופאי שמטרתה להוסיף לזכות: לייצר תקשורת, להגן על חופש הביטוי ולספק זירת שיח דמוקרטית;