חלק א': 1. על פניו נראה שהצעת החוק מרעה את המצב האובייקטיבי של מקבלי הבטחת הכנסה (להלן: מקבל) מהסיבה שהיא קובעת כי כל תמיכה כספית הניתנת בקביעות ובמחזוריות תחשב כ"הכנסה" לצורך חישוב הבטחת הכנסה; וזאת גם לעניין סיוע בשכר דירה מצד ג' כשהמקבל אינו בעל נכס מקרקעין המשמשו למגורים. הצעת החוק בפועל מקבעת את אי השוויון שהוצג בפסק הדין יאיר בין מקבלים שניתנת להם אפשרות ע"י צד ג' להתגורר בנכס שבבעלותו לבין מקבלים שצד ג' מציע לסייע להם בשכ"ד (סעיף 78 לפסק הדין אהוד יאיר, להלן: פס"ד יאיר), וזאת בנימוק הקלוש של עידוד יציאה לעבודה (דברי ההסבר לחוק הבטחת הכנסה, להלן: החוק, פסקה 4) שמשמעותו האופרטיבית היא שלילת האפשרות לקבלת הבטחת הכנסה מכמה שיותר מבקשים. הקריטריון המרכזי שיש לבחון בשאלה אם הדבר מיטיב עם מקבל הבטחת הכנסה (באופן יחסי לאחר), הוא האם בבעלות המקבל דירה המשמשת אותו למגורים, שכן במקרה זה הוא זוכה למדור בצורה פסיבית לכאורה לעומת הנזקקים לבקש עזרה כספית או לדור בדירה של אחר. בדברי ההסבר לחוק מוסבר כי חישוב ההכנסה שהיא תמיכה משפחתית (למשל שכ"ד) יבוצע באופן יחסי, כך שמקבל יחיד שניתנת לו תמיכה מצד ג' בסך של עד 3,000 ₪ לא תחושב הכנסתו זו במלואה לסכום שמעליו תשלל ממנו הקצבה, זאת לעומת מקבל שיזכה למעל 3,000 ₪ תמיכה מצד ג' – במקרה זה תחושב ההכנסה במלואה לצורך סכום הבסיס מה שיקטין את קצבתו ו/או יאפשר לו להרוויח פחות מעבודה (או מכל הכנסה אחרת כמפורט בס'2 לחוק), בהנחה שהוא עובד, שכן הפער בין התמיכה לסכום הבסיס מצטמצם. ניתן לומר כי המרוויחים מהצעת החוק (אם תעבור) לנוכח הפסיקה בפס"ד יאיר הם מקבלי תמיכת צד ג' יחידים עד 3,000 ₪ ומקבלי תמיכת צד ג' שהם משפחה עד 4,500 ₪, בהנחה שכעת יש קריטריון ברור לגובה ההכנסה הפטורה מחישוב, שלא נקבע בפס"ד יאיר (שקבע כי ניתן לבחון את התמיכה בכלים של מידתיות וסבירות, אך לא הגדירם לאשורה כך), כך שהם מרוויחים וודאות לגבי גובה הקצבה, או שלילתה במקרה שיש להם אופציה לתמיכה.
2. בבחינה של הצעת החוק לפי הטיפולוגיה שמציע אנדרסן במאמרו צריך לבחון את מהות הקצבה עצמה – הבטחת הכנסה (בישראל) היא מעין קצבה שמבטאת שילוב בין שלושת משטרי הרווחה: סוציאל-דמוקרטי (להלן: ס"ד) במובן שהיא חלה תאורטית על כל אזרח לא עובד, שמרני – במובן שהיא נגישה יותר לבעלי משפחות מלפרטים, כך שהיא בפועל מעודדת שליטה פטריאכלית במידה כזאת או אחרת, וליברלי – בעיקר, שכן המבחנים לקבלת הקצבה הם כלכליים, הסכומים נמוכים, ורק המוחלשים ביותר בחברה זכאים לה (אנדרסן – המאמר הראשון בסילבוס, להלן: אנדרסן, עמ' 21-29). על הציר הדה קומודיפיקציוני, הצעת החוק לכאורה "מעודדת יציאה לעבודה", אך בפועל היא מקנה ליחיד שהתמיכה המשפחתית בו עולה על 3,000 ₪ או לתא משפחתי שהתמיכה בו עולה על 4,500 אפשרות פחותה לעבוד, או להרוויח פחות כסף מעבודה; ההנחה הטבועה בה היא שתמיכה גבוהה תוביל לשלילת יתר של קצבאות ומכאן ליציאה לשוק העבודה של מקבלים מעין אלה. מכאן שתפישת המחוקק היא קומודיפקציונית
