שוק החלב באנגליה

סקירה
1.1.מאמרים

Franks, J., & Hauser, S. (2012). Milk prices in a deregulated market. British Food Journal, 114(1), 121-142.

Doyon, M., Criner, G., & Bragg, L. A. (2008). Milk marketing policy options for the dairy industry in New England. Journal of dairy science, 91(3), 1229-1235.

1.2.פירוט המאמרים

ע"פ Franks & Hauser (2012) שוק החלב  באנגליה השתנה משמעותית מאז הופעלה בו בשנת 1994 רגולציה חדשה. באותם שנים נכנסה אנגליה למסגרת השוק המשותף בתחום החלב. השינוי בשוק נבע כתוצאה ממעבר לרכישת החלב בסופרמרקטים וכתוצאה מעלייה בביקוש למוצרים דלי שומן, דבר שיצר לחצים חדשים מצד יצרני החלב.

במסגרת המדיניות שנקבעה נקבע טווח בו יוכלו מחירי החלב לנוע. כן נקבע שספקי החלב יוכלו לבחור עם מי מספקי החלב להתקשר.

יישום המדיניות הביא לכך שמחיר החלב היה פחות צפוי מבעבר. בין השנים 1994-2002 טיפס מחיר החלב באופן הדרגתי. בשנים 2002-2007 התייצב מחיר החלב. התייצבות זו נבעה מגידול בכמות היצרנים, מגמה שלחצה מחיר החלב כלפי מטה. בשנים 2007-2008 החל מחיר החלב לטפס כתוצאה מעלייה בביקוש העולמי לחלב ועלייה במחירו.

לצורך ששליטה על מחיר החלב החלו מדינות האיחוד לתמוך במחירי שני מוצרים שנקבעו לגביהם סטנדרטים – חמאה ואבקת חלב. ביחס למוצרים אלו מחירי המוצרים היו יציבים בשנים 2000-2006 והחלו לטפס בגלל הביקוש העולמי החל משנת 2007.

ע"פ Doyon et al.  (2008) שוק החלב בניו אנגלנד שבארה"ב עבר אף הוא שינוי במהלך השנים 1994-2004. במהלך תקופה זו חל גידול בכמות החלב המיוצרת בארה"ב, וכתוצאה מכך לירידה במחיר ולפגיעה ברווחיות החקלאים. כתוצאה מכך ננקטה בשנת 2006 מדיניות מרסנת.

במסגרת זו נבחנו 5 חלופות לעיצוב המדיניות, וזאת בהתבסס על חלוקת שרשרת הייצור לשלושה מקטעים – חקלאי, יצרן וחנות מכירה. במסגרת זו הפער בין סך העלות של כל אחד מהמקטעים והמחיר הסופי משקף את הרווח. מתוך הבנה שירידת מחירים במקטע החקלאי מגיע לצרכן בפיגור ובעוצמה נמוכה יותר הוחלט לקבוע מדיניות מרסנת.