עבודה זו דנה בנושא הפרסום לילדים של מוצרי מזון מזיקים. בחרתי לכתוב את העבודה הזו משום שהיא מאוד משפיעה עלינו כחברה, במיוחד שהילדים הם דור העתיד. לא אחת אני נתקל בילדים שמחזיקים ביד במבה או ביסלי ולמעשה מכורים למותגים, שלא באשמתם כפי שנראה בעבודה זו. יש הרואים בתופעות אלו כהצלחה עסקית של חברות מוצרי המזון והמשווקים ויש, כמוני, שרואים בתופעות אלו ככישלון מוסרי של החברה המערבית. ההשפעה של תרבות הג'אנק על הילדים היא עצומה שכן הילדים עצמם אינם יכולים להבחין באינטרסים השונים ואת מגבלות הצריכה. זה גם גורם לבעיות כלכליות לא מועטות בקרב המשפחות השונות. כל הורה שמסתובב בקניון עם ילדיו ליד סניף מקדונלדס, בוודאי יכול להבין על מה אני מדבר.
שאלת המחקר בה נדון בעבודה, זו היא האם פרסום מוצרי מזון לילדים הוא מוסרי.
על מנת לבחון שאלה זו נציג רקע רלוונטי לנושא הכולל את ההשפעות של הפרסומות על הילדים, הנזקים לילדים ומדוע למעשה הילדים הם טרף קל עבור המשווקים השונים.
לאחר מכן, נדון בתחליפי המוסר השונים – החוק, השוק והסביבה החברתית. מבין שלושת תחליפי המוסר האלו, הסביבה החברתית הוכיחה את עצמה כאפקטיבית למדי, והצליחה להביא לשינוי בקרב החברות הגדולות.
את הדיון המוסרי נערוך לפי ארבע גישות פילוסופיות: קאנט, התועלתנות, המידות הטובות וגישתו של ג'ון רולס. כל הגישות האלה מביאות אותנו למסקנה כי המעשה איננו מוסרי.
1. מבוא
2. רקע כללי
הנזקים לילדים
כיצד התאגידים מפרסמים ומשווקים לילדים
הילדים כטרף קל
עד כמה ילדים מבינים את השיווק המכוון אליהם?
3. דיון בתחליפי המוסר
השוק כתחליף מוסר
החוק כתחליף מוסר
הסביבה החברתית כתחליף מוסר
4. דיון מוסרי
גישת התועלתנות
גישת הדאונטולוגיה של קאנט
גישת המידות הטובות
גישת "הצדק כהוגנות" של ג'ון רולס
5. סיכום
6. רשימת מקורות
