בעולם העסקי, כל פעולה נלמדת באמצעות השפעתה על רווחים. כל פרויקט חדש, נחקר היטב, כל צעד יישומי נמדד בחשבונאות. כל משתתף במגזר העסקי, הינו יזם. כאשר הרווח שנקבע באמצעות מנגנון המחירים, מוגבל במוכנות של הצרכנים לשלם על המוצר. במצב כזה, כל עסק שיכול להציע תנאים טובים יותר לצרכן הסופי, הינו מרוויח. וכך, הרווח והמתחרים, דוחפים בעלי עסקים לחדשנות מתמדת.
לעומת זאת, המערכת של מנהל ציבורי, אינה נמדדת באמצעות רווחים. במערכת כזאת, רוב ההכנסות מגיעות באמצעות חוק ולא בהכרח קשורות לכדאיות או הצלחת הפרויקטים. במנהל הציבורי, הישגים לא ניתנים למדידה באמצעות מחירי שוק. לדוגמא, קשה להעריך את כדאיות הקמת פארק ציבורי. מסיבה זו, בניהול מנהל ציבורי, משתמשים בעקרונות שונים מאלו של מגזר העסקי ומנגנון החדשנות אינו קיים כפי שהוא קיים במערכת עם רווח (Mises, 1944).
בחיפוש אחר התייעלות, סקטור הציבורי, מנסה לאמץ את המנגנון והכלים של העולם העסקי כחלק מתפיסת ניהול ציבורי החדש (New Public Management) לשיפור השירות וחדשנות בסקטור הציבורי (Rainey & Bozeman, 2000). הרעיון שעומד מאחורי התפיסה, מציע לאמץ מאפיינים של מגזר העסקי לתוך מגזר הציבורי.
המייסד של הגישה, Christopher Hood (1991), הציע להציב בסקטור הציבורי, מערכת ערכים חדשה, דומה לזו בסקטור העסקי. מדובר במערכת ערכים שמציבה תקנים ומדידה של הצלחה וכישלון באמצעות קריטריונים של למידה ומקצועיות, הוגנות ושקיפות ועמידות וחוזקה.
מבוא
רקע
השפעת אקלים ארגוני על חדשנות
השפעת גיל על חדשנות
שיטה
עיריית תל אביב- יפו – ארגון ציבורי
חברת וויקס – חברה יזמית וחדשנית
אוכלוסיית המחקר
כלים
משתנה תרבות ליוזמה וחדשנות
היענות
תגובתיות/ חיבוריות
משתנה פתיחות לחדשנות
פתיחות לשינוי
נטילת סיכונים
ראיה לעתיד / חזון
יצירתיות
נטילת יוזמה
הליך
ממצאים
בחינת השערה 1
בחינת השערה 2
בחינת השערה 3
בחינת השערה 4
דיון
פתיחות לחדשנות לפי סוג הארגון
פתיחות לחדשנות לפי גיל
תרבות של יוזמה לפי סוג הארגון
לסיכום
מגבלות העבודה
מקורות
נספחים
נספח מס' 1 – שאלון המחקר
נספח מס' 2 – שאלון להעברה
נספח מס' 3 – אופן פנייה לנחקרים
