לאורך העשורים האחרונים מחקרים רבים התייחסו לנושא שילוב בני מיעוטים בחברה ובכלכלה של מדינת ישראל. מעבר לקשיי הפרנסה המלווים בעקבות אפליה בשוק העבודה המרכזי, גוף רחב של ספרות מעלה כי אפליה תעסוקתית וחברתית קשורות לפגיעה ברווחה הנפשית של בני מיעוטים ובני משפחותיהם, ירידה ברמת תחושת הסיפוק מהחיים ולקשיי הסתגלות (Berry, 2006). על רקע החשיבות הרבה הטמונה בשילוב בני מיעוטים, לצד ההשלכות החברתיות והאישיות הנלוות לאפליה חברתית ותעסוקתית של מיעוטים בשוק העבודה, מספר רב של מחקרים ביקשו להתחקות אחר הגורמים אשר משפיעים על עמדותיהם של התושבים המקומיים בחברה על שילוב בני מיעוטים בשוק העבודה המרכזי בחברה. בהקשר זה, גוף רחב של ספרות מעיד כי לעמדותיהם של קבוצת הרוב המקומית בחברה נתונה ישנה חשיבות ביכולתם של בני מיעוטים וילדיהם להשתלב ולהיטמע בחברה (Brader, Valentino, & Suhay, 2008). מהם הגורמים אשר משפיעים על עמדות הציבור כלפי מהגרים? תשובה לשאלה זו מורכבת, כאשר מחקרים מעלים פסיפס רחב של גורמים אשר עשויים להשפיע על עמדותיהם התושבים כלפי שילוב בני מיעוטים בשוק העבודה, לרבות תחושת איום כלכלי, חברתי, תרבותי ופוליטי. במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון באופן נקודתי את ההבדלים בין נשים וגברים בהתייחס לשילוב בני המיעוט הערבי בשוק העבודה בישראל והעלנו את השאלה - האם קיימים הבדלים בעמדותיהם של נשים וגברים בכל הנוגע לשילוב ערבים בשוק העבודה בישראל. במחקר הנוכחי העלנו את ההשערה כי נשים יתאפיינו בעמדות אוהדות יותר כלפי שילוב בני מיעוטים בשוק העבודה המרכזי במדינת ישראל.
מבוא
רקע תיאורטי
מגדר ועמדות כלפי שילוב ערבים בשוק העבודה בישראל
שאלת המחקר, השערת המחקר, אוכלוסיית המחקר
מערך המחקר, שיטת איסוף הנתונים ושיטת הדגימה
ביצוע המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
