בשנים האחרונות אנו עדים לכך שישנם קרבות תקציביים עזים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון וזאת מאחר והאחרון הינו המשרד המתוקצב ביותר אשר תופס נפח משמעותי בכלל תקציב המדינה.
לאחר שסוכם כי יש לקצץ בתקציב הביטחון מינתה ממשלת ישראל שתי וועדות אשר ייעודן הוא לדון ולהציע דרכי פעולה בהם ניתן לנקוט על מנת לאפשר קיצוץ זה. הוועדה הראשונה קמה בשנת 2009 והציגה את מסקנותיה לממשלה בשנה 2010. הוועדה זכתה לשם "וועדת גורן" אשר שמה לה למוקד את אמות המידה בכל הנוגע לייעול כלכלי של מערכת השיקום במשרד הביטחון. בשנת 2014 התכנסה הוועדה "לבחינת תקציב הביטחון", הלוא היא "וועדת לוקר", אשר בחנה את מערכת הביטחון באופן כללי ובעניין מערכת השיקום הסתמכה באופן מוחלט על המלצות וועדת גורן.
בעבודת סמינריון זו אבחן ואעמוד על ההבדלים בין נכי צהל שנפגעו במסגרת פעילות צבאית מובהקת לבין הטיפול בנכי צהל ״אחרים״ אשר יטופלו במסגרת ביטוח לאומי(בהקשר פיננסי ומשפטי). כל זאת בהנחה ויישומו ההמלצות וועדת לוקר שכאמור מתבססות על ועדת גורן״.
מבוא
חלק א' - נכות
נכות מטעם הביטוח הלאומי
נכות מטעם משרד הביטחון
התנהגות רעה-חמורה
אגף שיקום נכים במשרד הביטחון - היחידה לתביעות וקביעת זכאות נכים
ארגון נכי צה"ל
נכה מכוח חוק הביטוח לאומי מול נכה מכוח חוק הנכים
חוקי השיקום - ייחוד העילה
חלק ב' - הוועדה לבחינת תקציב הביטחון
הקדמה
השיקולים המרכזיים אשר עמדו בפני וועדת לוקר
תובנות מרכזיות
עיקרי המלצות וועדת לוקר
תקציב אגפי השיקום והמשפחות
המלצות וועד לוקר בעניין תקציב השיקום
וועדת גורן
מסקנות וועדת גורן
תהליך ההכרה בבקשה להכרת זכות נכים לפי החוק הקיים
האם הקשר הסיבתי מתקיים כאשר אירוע החבלה/מוות התרחש במהלך חופשה?
מחלות
תהליך ההכרה בבקשה להכרת זכות נכים במידה ויתוקן החוק בעקבות המלצות וועדת לוקר וועדת גורן
מחלה
חיילי חובה בחופשה
תאונת דרכים
התנהגות רעה - חמורה
חופשה בחו"ל
הגדרת הגופים הזכאים על פי החוק המתוקן
תיקון חוקים נלווים לחוק הנכים ומשפחות הנספים
חוק הביטוח הלאומי
חוק משפחות החיילים
חוק חבלה שלא בעת מילוי תפקיד
חוק המשטרה, שירות בתי הסוהר ושירות המדינה(גימלאות)
חוק משמר הכנסת
חוק הרשויות המקומיות
פקודת המשטרה( מתנדבים במשמר האזרחי)
חוק הנזיקים האזרחיים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח א' - השפעות נוספות של החוק המוצע